בהביטי לכוכבים, יודע אני כי הם, הנוטים להיכבות,
בלי דעת היו מניחים לי להיצלות בלהבות.
אבל על הארץ, לאדישות לא אאלץ להסכין
כי היא לא נמצאת באדם, ולא על שפתותיו של תנין.
אך האם היינו רוצים בכך שהכוכבים יישרפו אלינו בתשוקה שלא תתכן
שאותה לא נוכל בחזרה לכוון?
אם חיבה שווה אינה אפשרית עם אחר
מעדיף אני להיות זה אשר אוהב יותר.
אך מעריץ כדוגמא שעשיתי את עצמי, את הכוכבים,
שלא ששים לראותי ולא לכלום,
עכשיו, בראותי אותם, איני יכול לומר
שכל היום ציפיתי לראות האם נפל בהם דבר.
אם הכוכבים לא ידלקו,
אוכל עדיין להתבונן בשמיים הריקים,
אף לחוש ביומרתם הנשגבת הדליקה,
אך הדבר עשוי להימשך יותר מדקה.
איתי זכאי הוא תלמיד שנה ד' בתכנית אמירים ובחוג לכימיה. בעבר פרסם משיריו בכתבי העת לשירה 'כרמל' (גליון 15) ו-'עיתון 77' (גליון 344). ספרו 'מלח על מלח ושירי התרועעות' ראה אור בהוצאת 'עיתון 77'.
בלי דעת היו מניחים לי להיצלות בלהבות.
אבל על הארץ, לאדישות לא אאלץ להסכין
כי היא לא נמצאת באדם, ולא על שפתותיו של תנין.
אך האם היינו רוצים בכך שהכוכבים יישרפו אלינו בתשוקה שלא תתכן
שאותה לא נוכל בחזרה לכוון?
אם חיבה שווה אינה אפשרית עם אחר
מעדיף אני להיות זה אשר אוהב יותר.
אך מעריץ כדוגמא שעשיתי את עצמי, את הכוכבים,
שלא ששים לראותי ולא לכלום,
עכשיו, בראותי אותם, איני יכול לומר
שכל היום ציפיתי לראות האם נפל בהם דבר.
אם הכוכבים לא ידלקו,
אוכל עדיין להתבונן בשמיים הריקים,
אף לחוש ביומרתם הנשגבת הדליקה,
אך הדבר עשוי להימשך יותר מדקה.
איתי זכאי הוא תלמיד שנה ד' בתכנית אמירים ובחוג לכימיה. בעבר פרסם משיריו בכתבי העת לשירה 'כרמל' (גליון 15) ו-'עיתון 77' (גליון 344). ספרו 'מלח על מלח ושירי התרועעות' ראה אור בהוצאת 'עיתון 77'.
